היה זה יום שישי רגיל, בו החלטתי למרוד במשטר הסלט הקצוץ הרגיל ובמקומו להכין את אימת הילדים (לפחות לפי הסרטים האמריקאים): הברוקולי הצרוב. נאמנה להוראות הבישול המומלצות, פירקתי את המיני-עץ לפרחים, הרתחתי מים וחלטתי את הערימה הירוקה לשלוש דקות על השעון, בל יהפוך לסמרטוט.
הלהטתי את הווק, קצצתי את השום, סיננתי, חילקתי למנות והתחלתי להקפיץ. דקה או שתיים על אש גהנום, קצת מלח, פלפל ולימון והחלקתי את הברוקולי המוכן לצלחת ההגשה שמפאת חוסר מקום עמדה במרכז שולחן האוכל. פניתי לנגלה השנייה (שכן ידוע כי העמסת יתר פוגעת בצריבה הנחשקת), סיימתי אותה ועמדתי להוסיפה לחברתה שהצטננה לה בנחת אך במקום גבעה מוכנה, מצאתי מקום ריק.
מיד חשדתי בחצי שנשנש את מנת הירקות של הצהריים אבל לא אמרתי כלום. פיניתי את המנה השנייה מהווק ועברתי לחלק השלישי והאחרון. וכעבור כמה דקות עמדתי שוב מול השולחן שנשא פירורים בלבד. גם הפעם כיסיתי את העקבות הטריים במנה נוספת ופניתי לחמם את יתר מרכיבי ארוחת הצהריים.
כשהחצי עבר פניתי לברר את עניין חוסר ההתאפקות הנפשע אך הוא הכחיש ורק קול מתפנק של הפיצפונה הציל אותו: אמא, העצים טעימים לי, אפשר עוד?
* המתכון למטה מתחסל לא פחות טוב מזה שלמעלה. נסו אותו עם כרובית טרייה או פטריות ומובטח שתתמכרו.
1. מחממים את התנור ל-180 מעלות במצב טורבו. מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה. מרתיחים מים מומלחים בסיר גדול.
2. מפרקים את הברוקולי לפרחים הבגודל ביס. חולטים את הברוקולי במשך שלוש דקות, מוציאים, מסננים, שוטפים במים קרים ומסננים שוב.
3. מערבבים בקערה את השמנת, החרדל, המיונז והשום. בצלחת אחרת מערבבים את פירורי הלחם והגבינה המגורדת.
4. טובלים פרח ברוקולי אחד בתערובת השמנת, כך שכל הראש יהיה מצופה בבלילה. מנערים קלות את העודפים, טובלים את הברוקולי בתערובת הפירורים, כך שכל הבלילה תהיה מצופה בפירורים ומניחים בתבנית. חוזרים על התהליך עם כל הברוקולי.
5. אופים 20-15 דקות, או עד שהציפוי פריך ושחום. מגישים מיד.