ישבתי מולה ותיארתי את ה-דבר הגדול עמו לא התמודדתי יותר מ-30 שנה. סידרתי את התיאור מילה אחרי מילה, בוררת אותן בקפדנות ומשתדלת שלא לחטוא בחוסר אובייקטיביות. שורה ועוד שורה עד שכבר עבר יותר מדי זמן מאז שמעתי אותה מעירה משהו. אז הבטנו בענק שבחדר, היא בסקרנות ואני באימה, במיוחד כשהבנתי כי לא סיימתי לתאר אפילו רבע ממנו.
"אז מה עכשיו?" תהיתי, "איך יוצאים מכאן?"
"זה רק נראה מסובך", ענתה תשובה שהייתה מרגיזה אותי בכל סיטואציה אחרת. "אם נפרק אותו לחתיכות קטנות, הוא יהיה הרבה יותר פשוט לעיכול. הנה קחי", היא בצעה חתיכה והושיטה לי, מדרבנת אותי לצאת מהקיפאון.
החומר היה כחול קינטי, נוזלי ומוצק, מתפורר אך נצמד ולגמרי לא מובן. ליטפתי אותו ביראה, לשתי אותו בעדינות וכעבור אינספור שעות כשכבר התחפרתי בו בהנאה, הענק התפרק.
לפני שיצאנו, השיחה הסתלסלה סביב תוכניותי לשבת שכללו צלי שנשמע מרשים מבחוץ.
"אין לי מושג איך בכלל מכינים משהו כזה", העירה בחיוך.
"אה, זה רק נשמע מסובך", עניתי בלי לחשוב. "אם מפרקים את המתכון לשלבים, הוא הרבה יותר פשוט".
1. מחממים את התנור ל-250 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר כסף עבה בגודל כפול מגודל התבנית (כך שמחצית ממנו תבלוט החוצה). מניחים נייר אפייה על נייר הכסף.
2. מניחים את הבשר על נייר האפייה. בעזרת סכין עושים חתכים עמוקים בתוך הנתח ונועצים בהם את שיני השום. יוצקים את שמן הזית על הבשר ומעסים אותו עד לציפוי אחיד.
3. מערבבים בקערה קטנה את התבלינים ומצפים בהם את הבשר מכל הצדדים. מניחים נייר אפייה נוסף על הנתח, סוגרים עליו את הנייר הכסף ומהדקים מסביב, כך שהנתח כמעט ואטום מבפנים. אופים בתנור 40 דקות. לאחר מכן מנמיכים את האש ל-130 מעלות ואופים כשעתיים. עד כאן אפשר להכין מראש ולשמור במקרר עטוף.
4. מניחים את הירקות בקערה ענקית, מוסיפים את שמן הזית את המלח ואת הפלפל ומערבבים עד לציפוי אחיד.
5. מוציאים את התבנית, פותחים בזהירות את נייר הכסף וחושפים את הנתח. מוסיפים מלח לרוטב שנוצר בתבנית ומרטיבים בו את הבשר. מסדרים את הירקות מסביב, סוגרים שוב ומחזירים לתנור ל 90-60 דקות בחום של 180 מעלות.
6. לקראת הסוף, פותחים את המעטפה, מעלים את החום למקסימום במצב טורבו ונותנים לבשר ולירקות להשחים מעט. מוציאים, מעבירים לצלחת הגשה, מעטרים בעשבי תיבול ומגישים.