שנים שלא הזמנתי אלינו חברים. פעם, שלב ההזמנות ואישורי ההגעה, תכנון מוקפד של התפריט (כי איך אפשר בלי?!) ותחושת ריגוש כמה דקות לפני ה-"איזה כיף שהגעתם", היו עושים לי את השבועות לפני האירועים הקטנים האלה. הייתי מתענגת על הפרטים הקטנים, טועמת את המנות בדמיון ומתאימה צבעים של צלחות ההגשה.
הפעם רציתי לשחזר את ההתלהבות שלי אבל היא לא הגיעה. כמעט כולם אישרו הגעה ובאופן מפתיע לא ניסו להזיז את האירוע לכאן או לכאן. כולם התנדבו להביא אלכוהול והודיעו שמגיעים בזמן, ואני? כמו פולניה טובה עשיתי משוואות של יכולות אכילה מול כמות המזון המוגש ולא הפסקתי להוסיף מנות מאולתרות לשולחן: ככה נוצרו להם מגשי טורטיות עם סלט טונה, כריכים עם גבינת עיזים ופלפלים קלויים, פרוסות חצילים וגבינה כחולה (ותודה לאלוהי השימורים). אך תחושת המחסור לא הרפתה.
עד שבטטות אפויות ותפוחי אדמה מיותמים צדו את עיני ונתנו לי רעיון: מרק חם הוא תוספת מושלמת לכל שולחן שמתארגן ביום גשום. וגם אם הוא לא נחשב למעודן במיוחד, הוא בהחלט מפצה על כך בהיותו פשוט עד כדי גיחוך להכנה ותפקודו המוצלח כארוחת צהריים שווה למחרת האירוע.
*אפשר בהחלט להשתמש בירקות לא אפויים, זמן הבישול יתארך בהתאם וגם הטעם ישתנה מעט, אבל ההכנה הופכת לקלה הרבה יותר.
1. מחממים את התנור ל-200 מעלות ומרפדים תבנית בנייר אפייה.
2. שמים את הבטטות השלמות ואת תפוחי האדמה בתבנית ואופים עד לריכוך. הבטטות יהיו מוכנות לאחר כעשרים דקות, תפוחי אדמה יישארו קשים במרכזם וזה בסדר. מוציאים ומצננים. חוצים את הבטטות במרכזן ולוחצים על הקצה, כך שתוכנן יוצא החוצה (כמו משחת שיניים). את תפוחי האדמה תצטרכו לקלף בידיים. שמים את התוכן בסיר שיכול להכיל את כל הירקות למרק.
3. קוצצים גס את יתר הירקות ומניחים בסיר עם הבטטות. מוסיפים גם את השום, המלח, הפלפל השחור ואת הטימין. מוסיפים מים עד לגובה הירקות, מכסים ומבשלים על אש בינונית 40-30 דקות, או עד שהגזרים רכים. במהלך הבישול כדאי לבדוק אם נותרו מים בסיר ולהוסיף בעת הצורך עד לגובה הירקות ולא יותר.
4. מורידים את המרק מהאש, מוציאים את ענפי הטימין, מוסיפים מעט שמן זית וטוחנים בבלנדר מוט או במעבד מזון עד לקבלת מרקם חלק, ארבע דקות לפחות. טועמים ומתקנים תיבול.
5. מגישים עם זילוף שמן זית מעל וגם מעט תבלינים.