תמיד רציתי להיות האמא שאופה הכי טוב בסביבה. קצת יומרני, אני מודה, אבל אם אני נאלצת לוותר על מעמד האמא המשקיעה או האמא השווה באזור הגן שלנו, אז לפחות שתהיה לי העוגה הכי טובה. לצערי גם בתחום הזה, המדליה היא לא שלי... יש לנו שפים מדופלמים בגן. ובכל זאת, מידי פעם אני מוצאת הברקות, מלטשת, משדרגת ומגישה אותן בגאווה גדולה. כן, כן, גם לברור מתכונים צריך לדעת ואצלי זה כישרון מולד. משום מה, היכולת לחזות את טעם המנה מקריאת מרכיבים בלבד לא הובילה אותי רחוק במיוחד אבל בינתיים אימצנו באהבה עוגיות חדשות, שזה כל מה שאמא צריכה. לא רק בשביל הפיצקית, היא לא מתלהבת מחמאת בוטנים. העוגיות הן בשביל הקפה, כשהפיצקית כבר חולמת (כנראה על עוגיות שוקולד).