בקלי קלות
צמחוני
יחסי הזוג הכי ותיק במקרר עלו על שרטון. הכול בגלל העגבנייה שהחליטה שהיא שווה הרבה יותר (ולדעת רבים - הרבה יותר מידי). היא נעלמה ממגירת הירקות והותירה את המלפפון ללא חברה הולמת לסלט. "אח, הסלטים שהיינו עושים יחד", נאנח המלפפון "איפה הם עכשיו? יותר לא אשוב לטבול בטחינה וגם לא לעשות בטן-גב בשמן זית".
הימים עברו והחברים למגירה חזו בעצב בניצני ההתרככות הראשונים של חברם הירוק. "חייבים לעשות משהו", פסקה הגמבה, "העגבנייה אומנם כבר לא בקטע, אבל תמיד אפשר לנסות לגוון".
"לגוון?" נשמע רחש במקרר. "לגוון זה מסוכן, לא כדאי לגוון, זה יביא למקומות לא מוכרים". "לכו תדעו לאן זה יוביל אותכם, כל הגיוונים האלה, תישארו עם המוכר".
"ולהמשיך להרקיב? לא תודה" הגמבה אספה את עצמה בגאווה. "מי בא איתי?" אמרה ובחנה את המלפפון שבור הלב.
לאחר שהלכו, כל מה שנשאר היו השמועות שהפיץ הג'ינג'ר הכבוש. הוא סיפר על הרפתקאות נפלאות, מתובלות בסויה ורחוקות שנות אור מאזור הנוחות של הסלט הקצוץ הרגיל. הוא גם ציין שהעגבניה ביקשה לחזור לאידיליה שלהם... אבל מי מאמין לג'ינג'ר היום?
- שמינית כרוב - כך שיצא בערך כוס כרוב קצוץ
- קולורבי או צנון בינוני
- 1/2 חבילת נבטים
- 2 מלפפונים
- גמבה בינונית
- 1/4 בצל
- 1/4 חבילת כוסברה
- 4 כפות כפות רוטב סויה
- 4 כפות שמן זית איכותי
- 2 כפות חומץ עדין (בן יין, אורז או פירות יער)
- קורט פתיתי צ'ילי/ שאטה
- פלפל שחור גרוס
- כף ג'ינג'ר כבוש (כמו לסושי)
- שוטפים ומייבשים היטב את כל הירקות והכוסברה. הכי טוב אם יש לכם מייבש חסה ואתם יכולים לייבש היטב את הנבטים והכוסברה. ללא ייבוש המים ימהלו את הרוטב וגם יעניקו לסלט מרקם סמרטוטי.
- פורסים כרוב, גמבה, מלפפונים ובצל לרצועות דקות. מעבירים לקערה גדולה. את הקולורבי אפשר לגרר על פומפייה/מנדולינה או לחתוך באמצעות הסכין לגפרורים דקים. מוסיפים גם אותו לקערה.
- קוצצים דק כוסברה וג'ינג'ר כבוש, מעבירים לקערת הירקות. מוסיפים לשם גם את הנבטים.
- לפני ההגשה, מערבבים בכוס רוטב סויה, שמן זית, חומץ, פתיתי צ'ילי ופלפל שחור. יוצקים את הרוטב על הירקות ומערבבים בעדינות בידיים כך שהירקות כולם מצופים ברוטב. מגישים מייד.