בהתחלה לא ידעתי שזה הולך להיות סיפור אהבה. לתומי חשבתי שהוא הולך להיות כמו כולם. נכון, הייתה לו צורה יפה וצבע כחול לא שגרתי, אבל לא יכולתי להבין למה עליי להתאהב דווקא בו. נראה שהוא אופה כמו שאר חבריו וגם מתנקה היטב, הוא ידע לעבוד על כמה דברים במקביל ובעיקר היה אמין וקשוח. נחמד, אבל לא משהו לכתוב עליו הביתה.
הוא עבר לגור אצלנו במפתיע וממש לא ביוזמתי. אריזותיו פורקו מיד ועמדנו אחד מול השני מהרהרים על טיב העומד מולו. מסוקרנת, עשיתי את הצעד הראשון - הדלקתי את התנור. משם, הכל התגלגל מהר מאוד, מבלי שהייתי צריכה לעבוד קשה. השארתי אותו לבד עם הדברים ואחרי שחזרתי חיכתה לי ארוחה טעימה במיוחד והכול בזכותו. חשבתי שזה היה מזל של מתחילים אבל הוא לא מאכזב אותי אף פעם, כל דבר שהוא מכין יוצא נפלא ומשאיר טעם של עוד. היום, אני לא מפעילה תנור בלעדיו - סיפור אהבה, כבר אמרתי? ולחשוב שכמעט והשארתי אותו אצל חמותי...
* המתכון יוצא מוצלח במיוחד בתבנית פיירקס עם מכסה אוטם. בסוף ההכנה העוף רך מאוד ונפרד בקלות מן העצם. אם אין תבנית פייקס עם מכסה, אפשר לאפות בתבנית רגילה שסגורה היטב עם נייר אפייה ונייר אלומיניום.