עצוב לדעת שקורצת מחומר של שחקן ראשי ולהסתפק בתפקיד של נערת מים. עצוב להכיל אינספור כישורים מופלאים ולהידרש רק לנדושים שבהם. עצוב להיות טרי ורענן, להריח מצויין ופשוט להתפוצץ מכול הטוב הזה בפנים ואז להיכנס לתוך מרק עוף כשחקן שיעוף בסוף לפח. עצוב. אז, טובת לב שכמוני, החלטתי לתת לסלרי את התפקיד המיוחל של השחקן הראשי, בו יחשוף את חלק מתכונותיו הקראנצ'יות ואפילו יקח לפטרוזיליה את הרפליקות הירוקות הקבועות שלה. הי, הוא טרי, טעים וממש בריא לכם. תנו לו גם אתם סיכוי!