הפייסבוק שלי סובל מפיצול אישיות חמור שהתחזק מאוד לאחרונה. זה מתחיל מאלה שצועקים שצריך להרוג "אותם", שני פוסטים אחרי יש אחרים שצועקים שיש להרוג את אלה שרוצים להרוג. אחרים מוחים מנגד על האלימות והטיפשות, בצורה אלימה וטיפשית לא פחות. אחרים שסולדים מאקטואליה, מתעסקים בנושאים לא פחות שנויים במחלוקת: תזונה טבעונית, תזונת פליאו, 'אורח חיים בריא', אהבה עצמית, אהבת חינם, שנאת חינם, מידות גדולות, דוגמניות קטנות, טעם המילקי בברלין מול יוקר העגבניות בארץ ועוד ועוד. נוכח השיגעון, העכבר מתאווה להקליק על האיקס האדום. וזה לא בגלל שלא אכפת לי או שאין לי דעה (נחרצת מאוד) במגוון הנושאים האלה, פשוט זה הפך ליותר מידי. יותר מידי מתרעם, צדקני, מתנשא ומלא בעצמו. במשחק הזה של מי שלא איתנו הוא נגדנו, אסור להביע דעה שעשויה להכיל את האחר עם דעותיו הפושעות.
המקום שנשאר נטול כל הרעש, הוא קבוצות שמתעסקות באוכל. שם זה לא משנה איפה קנית את העגבניות שלך, אלא אם הן ממש טובות וזולות ואז דיר בלעק כשלא מגלים. כל מה שחשוב הוא שהשקעת וטרחת והצלחת לתעד לפני שהכול נטרף. ואם לא נטרף, אפשר להיות סמוכים על כך שתוצפו בהצעות לשיפור שיגרמו לכך שהכול ייטרף בפעם הבאה. בקיצור, מי שחפץ בקצת שקט שילך לראות פורנו של אוכל. ובינתיים, עד שיאשרו אתכם, הא לכם מתכון שנוי במחלוקת, אבל אם תכינו אותו אתם צפויים לקבל הרבה אהבה מהסועדים (אלא אם הם צמחונים כמובן).
* לעיתים לא מצליחים לקלוע לכמות המלח שנתח כזה דורש, לכן כדאי להמליח מעט לפני הבישול ולאחר שהבשר מוכן לטעום ולתקן את הרוטב שנוצר.