יש טעמים שלא ניתן לשחזר. בשבילי, למילקי של היום לעולם לא יהיה את אותו הטעם, כמו שהיה לו באותו ערב, כמה חודשים אחרי שהגענו לארץ. בפעם הראשונה שההורים שלי קנו אותו, החרשנו את המילקי בחדר שלנו, כדי ששאר המשפחה, עימה חלקנו את הדירה, לא תתבע את חלקה במעדן. היום זה כבר סיפור מצחיק, אבל גם אחת החוויות הקולינריות הבלתי נשכחות שהיו לי.
חווית קולינרית פחות מפוקפקת (אבל רק בקצת), טמונה אצלי בצנצנת ממרח קישואים שאפשר למצוא בכל מעדנייה רוסית. פרוסת לחם שיפון חמצמץ מרוחה בחמאה ומכוסה בנדיבות בסלט הכתום מחזירה אותי בביס אחד לארוחות בוקר של ילדות. גם הטעם הזה לצערי לא ניתן לשחזור, אבל כאן הסיבה פחות רומנטית – משפרי טעם למיניהם ותוספות מלאכותיות שאומנם עושות את העבודה, אבל כדאי להסתדר בלעדיהן. להלן גרסה ביתית ובריאה יותר של הממרח וזה לא אומר שהיא פחות טעימה, אלא רק נטולת E למיניו.